אני נושא עדות לכם...
arton1650-2aa33.jpg

אני נושא עדות לכם...

נאומו של ג'וסף ורזינסקי

17.10.1987, כיכר זכויות האדם, פריז

אתם, מליוני-מיליונים

של ילדים, נשים ואבות,

אשר מתו מסבל ורעב,

ואשר את מורשתם אנחנו משמרים.

לא את מותכם אני מזכיר,

היום, בכיכר זכויות וחרויות האדם.

אני נושא עדות לחייכם.

אני נושא עדות לכן, האמהות,

שילדיהן מושלכים הצידה בעולמנו,

נידונים לסבל נורא.

אני נושא עדות לילדכן,

המעונים בכאבי הרעב,

לא מסוגלים עוד לחייך,

אבל עדיין נכספים לאהבה.

אני נושא עדות למליוני הצעירים

שאין להם סיבה להאמין ואפילו לא להתקיים,

ואשר מחפשים לשווא עתיד בעולמנו חסר המשמעות.

אני נושא עדות לכם, עניי כל הזמנים,

שעדיין עניים היום, המתהלכים תמיד בדרכים,

נסים ממקום למקום,

סובלים מעלבון ועוול.

עובדים בלי מקצוע,

שעבודתם רומסת אותם תמיד.

עובדים שידיהם אינן עוד מועילות כיום.

מליוני גברים, נשים וילדים,

שליבותיהם עדיין פועמים בחוזקה לקצב המאבק,

שמחשבותיהם מתעוררות בזעזוע

נגד הגורל המר שהוטל עליהם,

שאומץ ליבם תובע את הזכות לכבוד יקר מפז.

אני נושא עדות לכם,

ילדים, נשים וגברים,

שאינם רוצים לגנות,

אלא לאהוב, להתפלל, לעבוד ולהתאחד,

כדי שעולם של סולידריות יוכל להיוולד.

עולם, העולם שלנו,

שבו כל בני האדם יתנו את מיטבם לפני יום מותם.

אני נושא עדות לכם,

הגברים, הנשים והילדים.

שמכם יהיה חרוט מכאן ולהבא

בלבבות, בידיים ובכלים,

באבן השיש של כיכר זו,

כיכר זכויות וחרויות האדם.

אני נושא עדות לכם,

כדי שהאנושות תוכל סוף סוף למלא

את ייעודה האמיתי,

לסרב תמיד לנצחונו של הסבל.

ג'וסף ורזינסקי

17.10.1987